תודעה נבונה - Wise Mind

מהי תודעה נבונה - Wise Mind?

הרבה אנשים מוצאים עצמם עסוקים בשאלה "מי אני?". התשובה לשאלה זו, חמקמקה ככל שתהיה, מתבססת על היכולת לזהות ולהכיר בתחושות ובמחשבות שלנו לגבי עצמנו ובתפישה שלנו את עצמנו. נבחן שלושה גורמים עליהם נבנית תמונת ה-"מי אני": זהות, דימוי עצמי, ותחושת עצמי (Sense of Self).

Wise Mind

זהות קשורה בגורמים כמו גיל, מגדר, מעמד, העדפה מינית, עיסוק, לימודים, וכו'. 

היא מושפעת משינויים צפויים, כמו התבגרות, ומשינויים בלתי-צפויים, כמו פרידה מבן-זוג למשל. הזעזועים הללו המתרחשים אצל כולם לאורך החיים עשויים להיחוות כקשים, גם לאנשים בעלי תחושת עצמי ודימוי עצמי יציבים.

הדימוי העצמי מורכב ממחשבותינו לגבי עצמינו לאורך זמן, ועשוי להיות מושפע מאותם גורמים המשפיעים על הזהות. יציבות הדימוי העצמי נשענת על הנרטיבים שאנו מספרים לעצמנו ולסביבה לגבי מי אנחנו, להם שתי תכונות מרכזיות: יציבות ובעלות (Agency). כאשר הנרטיבים חסרים ביציבות, לא יכולה להתבסס תחושת ערך-עצמי יציבה. כאשר אין בעלות, אנו נוטים להאמין שהגורל שלנו אינו תלוי בנו.

תחושת העצמי היא הקשה ביותר להגדרה. הוגת שיטת ה-DBT, מרשה לינהן, הגדירה אותה כ"נוצרת מתוך ההתבוננות שלנו על עצמנו לאורך זמן, בעיקר בסביבה בטוחה ושקטה".

אנשים בעלי פגיעות רגשית גבוהה, הגדלים בסביבה שאינה מעניקה לרגשותיהם ותחושותיהם את ההכרה לה הם זקוקים, לומדים שאין הם מסוגלים לסמוך על עצמם, ועשויים לחוש בלבול רב לגבי עולמם הרגשי והחושי. תחושת עצמי פגועה מתאפיינת גם בחיפוש מתמיד של אישור הסביבה, ותחושת ריקנות חזקה המתעוררת בעקבות שאלות המופנות פנימה.

כאשר אחד מן הגורמים הללו פגוע או מעורער, בעיקר בתחושת העצמי, תהליך קבלת ההחלטות, אפילו הפשוטות ביותר, עשוי להיות בעייתי, קשה, ומבלבל. אחד הכישורים הנלמדים ב-DBT המסייע להתמודד עם מצבים אלו הוא "תודעה נבונה" (Wide Mind). כדי להכריע כיצד לפעול באמצעות ה-Wise Mind, ראשית צריך להכיר בעובדה שאנו לא באמת יודעים כיצד עלינו לפעול בסיטואציה הנוכחית, ושטעויות הן חלק בלתי-נמנע מהחיים. מכאן נשקול את האפשרויות שלנו, שאינן לפעול מתוך דחפים שאנו מכירים אותם כבעייתיים, מבלי לוותר עליהם בשלב זה. בסופו של דבר, אם נהיה מוכנים להמתין בסבלנות במצב זה, התשובה תעלה מתוכנו, מתוך ה-Wise Mind.

איך מתחברים למצב של Wise Mind?

התהליך הזה נשמע על פניו מטה-פיזי, ואין זה במקרה של-Wise Mind ניתנו שמות רבות לאורך ההיסטוריה בתרבויות ובדתות שונות. כדי לדעת שאנו נמצאים באותו מצב של המתנה סבלנית לתשובה שתעורר מתוכנו נשאל את עצמנו חמש שאלות:

• האם אני מודעת לנטייתי לפעול מתוך רגש או דחף?

• האם אני מעוניינת לבחור בגישה יותר אדפטיבית?

• האם אני בוחרת כרגע שלא לפעול מתוך דחף?

• האם אני מכירה את התחושות הללו מעברי, ומודעת לטעויות שהן הובילו אותי אליהן בעבר?

• האם אני צריכה עזרה?

לאחר מענה חיובי על חמשת השאלות הללו, נכתוב פסקה על מה שעולה בדעתנו לגבי הסיטואציה הנוכחית ולאחר מכן נקרא אותה לאט ובסבלנות. ככל שנחזור על תהליך זה יותר פעמים, כך נתקרב יותר אל ה-Wise Mind שלנו.

צפו בסרטון הסבר על תודעה נבונה:

סיכם:

גיא רומח, פסיכולוג בהתמחות חינוכית

מקור: https://www.newharbinger.com/blog/what-wise-mind-and-how-can-it-help-bpd

שלבים ומטרות בטיפול DBT

טיפול דיאלקטי-התנהגותי, או DBT, עוקב אחר מספר כללי בסיס קבועים, אך עשוי להשתנות ממטופל למטופל בהתאם לחומרת התסמינים אותם הוא מציג. למשל, התערבויות טיפוליות הקשורות בהתמכרות אמנם יהיו דומות, אך ינוהלו באופנים שונים עבור מטופל מחוסר-בית המרבה לנקוט בהתנהגות אובדנית, ומטופל מתפקד יחסית הסובל מבעית שימוש בחומרים.

פרוטוקול הטיפול ב-DBT מתעדף טיפול בגורמים המהווים את מידת הסכנה הניכרת ביותר לחייו או איכות חייו של המטופל בכל שלב של הטיפול. בהתאם לכך הטיפול עצמו בנוי לרוב מארבעה שלבים: השלב הטרום-טיפולי, ועוד אחד עד ארבעה שלבי טיפול נוספים שמספרם תלוי בחומרת מצבו של המטופל בתחילת הטיפול.

בשלב הטרום-טיפולי המטופל והמטפל מסכימים באופן משותף ומפורש מה יהיו מטרות הטיפול, ונערך הסכם, לרוב בעל פה, בו מתחייבים המטפל והמטופל לגבי מספר כללי יסוד למסגרת הטיפולית – למשל, מצידו של המטופל, להגיע לכל הפגישות ולשלם כנדרש, ומצידו של המטפל, התחייבות לסודיות ולטיפול מקצועי. מכיוון שטיפול DBT אינו יכול להיערך בכפייה, הטיפול לא החל כל עוד לא התבצעה התחייבות הדדית כנדרש.

בשלב הראשון מתמקדים במופעים החמורים ביותר של ההפרעה, בהתאם לסדר עדיפויות המוגדר על פי פרוטוקול הטיפול. ראשית מתמקדים בהתנהגויות המהוות סיכון מיידי לחייו של המטופל ולסביבתו, לאחר מכן בהתנהגויות העשויות לפגוע בטיפול עצמו, התנהגויות הפוגעות באיכות חייו של המטופל, ולבסוף מתמקדים ביכולות הנדרשות לביצוע שינוי בחיים, הרלוונטיות לאנשים עם הפרעת אישיות גבולית (BPD): תחושת זהות, ויסות רגשי וקוגניטיבי, יעילות בינאישית, וסבילות למצוקה. ב-DBT חשוב להעביר שמטרות הטיפול אינן רק למנוע התנהגויות בעייתיות, אלא ליצור שינוי משמעותי בחיים.

מטופלים רבים המתמודדים עם BPD חוו בשלב מסוים בחייהם טראומה רגשית כלשהי. לכן המטרה בשלב השני היא יצירת קשר וחוויה רגשית מיטיבה, וביסוס החיבור בין המטופל לסביבתו. השלב השלישי עוסק ביישום של כל מה שנלמד על ידי המטופל במטרה לפתח את הכבוד העצמי, המוסריות, תחושת השליטה, ואת היכולת לפתור בעיות בחיים. המטרות בשלב הרביעי נופלות באזור שהינו קצת מחוץ לחתום הטיפולי המסורתי, ובעלות דגש יותר רוחני, כמו חיזוק תחושת הסיפוק בחיים, והיכולת לחוש חופש ושמחה.

למרות שהתהליך הטיפולי הוצג בצורה לינארית, בפועל אין זה מפתיע שבשלבים שונים בטיפול עשויים לחזור ולדון במטרות ובהתחייבות בהם עסקו המטפל והמטופל בשלב הטרום-טיפולי. השלבים עשויים גם לחפוף אחד לשני, והמעברים ביניהם אינם בהכרח חלקים. למשל המעבר מהשלב הראשון לשני עשוי להיות קשה מאוד למטופלים מסוימים שכן הוא דורש חשיפה בפעול לסיטואציות רגשיות מכאיבות בעקבותיהן עשויה להתרחש התנהגות חסרת-שליטה ומזיקה.

בתהליך טיפולי לוקחים חלק מספר גורמים, כשבידי כל אחד האחריות ליישום מטרות שונות של הטיפול. מאמן הכישורים, העובד עם המטופל על רכישת כישורים שונים, ייעזר בפסיכותרפיסט למשל כאשר יש צורך להתמודד עם התנהגויות אובדניות או כאלה הפוגעות בהליך הטיפולי. חשוב שהטיפול יהיה זמין לכל אדם ללא תלות ברמת חוסר השליטה ההתנהגותית שלו, אחרת הטיפול עשוי להפוך לאמצעי לפתרון משברים, ולא לתהליך המעודד צמיחה אישית.

סיכם: גיא רומח

מקור:

DBT Skills Training Manual, 2nd Ed. Marsha M. Linehan (2015) New York: The Guilford Press